מחסורי תרופות אינם עוד חריג: ניתוח עדכני של מצב בתי המרקחת באירופה

יוני 2026 | מבוסס על PGEU – Medicine Shortages Report 2025 (פורסם במרץ 2026) | סקר שנערך בין 15 בינואר ל־15 בפברואר 2026.

מחסורי התרופות באירופה ממשיכים להתרחב ולהעמיק, והנתונים העדכניים מצביעים על כך שלא מדובר עוד בתופעה נקודתית אלא במצב מתמשך המשפיע על פעילות בתי המרקחת ועל רצף הטיפול במטופלים.

הדוח מבוסס על סקר שנערך בין 15 בינואר ל־15 בפברואר 2026, בקרב ארגוני רוקחים ב־27 מדינות באירופה, ומספק תמונת מצב עדכנית על היקף המחסור והשלכותיו.

היקף המחסור נותר גבוה במיוחד: 96% מהמדינות דיווחו על מחסור בתרופות במהלך השנה האחרונה, וב־70% מהמדינות המצב נותר ללא שינוי – כלומר מחסור מתמשך ברמה גבוהה.

37% מהמדינות דיווחו על למעלה מ־600 תרופות חסרות, ו־11% על יותר מ־1,000 תרופות שאינן זמינות – נתון המעיד על עומק הבעיה והיקפה.

המחסור אינו ממוקד בתחום אחד בלבד, אלא פוגע במגוון רחב של תחומים רפואיים, כולל מערכת העצבים, מערכת הלב וכלי הדם, אנטיביוטיקה וטיפולים אונקולוגיים.

בנוסף, הדוח מדגיש כי גם תרופות קריטיות אינן חסינות ממחסור, כולל אינסולינים, תרופות לטיפול בסוכרת מסוג GLP-1 וטיפולים פסיכיאטריים.

הדוח מבוסס על נתוני סקר של ארגוני רוקחים לאומיים, ולכן משקף בעיקר את נקודת המבט של בתי המרקחת הקהילתיים ואת ההשלכות התפעוליות והקליניות בשטח.

בהתאם לכך, יש להביא בחשבון כי הנתונים אינם מבוססים על כלל שרשרת האספקה – יצרנים, יבואנים ורגולטורים – וכי קיימים פערים בין מדינות בהגדרת מחסור וביכולת המדידה.

ההשפעה על המטופלים משמעותית: כל המדינות דיווחו על מצוקה ואי־נוחות, 89% דיווחו על הפסקות טיפול, ו־59% דיווחו על ירידה באמון במערכת הבריאות ועלויות גבוהות יותר.

בנוסף, 44% מהמדינות דיווחו על טעויות תרופתיות בעקבות החלפת טיפול, ו־33% על פגיעה בבטיחות ובפרופיל הטיפול.

בתי המרקחת נמצאים בקו החזית של ההתמודדות עם המחסור: 85% מהמדינות מדווחות על ירידה באמון המטופלים, 81% על עומס אדמיניסטרטיבי ו־81% על הפסדים כלכליים.

בממוצע, צוותי בתי המרקחת מקדישים כ־12 שעות בשבוע לניהול מחסור – יותר מיום עבודה מלא.

הגורמים המרכזיים למחסור כוללים שיבושים בתהליכי ייצור (63%), עלייה בלתי צפויה בביקוש (56%) ומדיניות תמחור ורכש (41%).

לצד זאת, קיימים פערים משמעותיים בניהול המחסור: רק חלק מהמדינות מפעילות מערכות חיזוי, ורק 19% משלבות את הנתונים במערכות דיגיטליות.

המשמעות היא שבמרבית המקרים ההתמודדות עם המחסור היא תגובתית, ולא מבוססת על מנגנוני חיזוי ומניעה.

המסקנה המרכזית של הדוח היא שמחסורי תרופות אינם עוד אירוע חריג, אלא תופעה מערכתית מתמשכת המשפיעה על רצף הטיפול, בטיחות המטופלים ותפקוד בתי המרקחת.

הכתבה מבוססת על דוח PGEU – Pharmaceutical Group of the European Union